דברים שאמרתי כשעוד הייתי לבד

בהתחלה חשבתי שאולי זה השעון המעורר אבל מהר הבנתי שזה הרעש
שעושה אמבולנס. פתחתי את העיניים וראיתי כוכבים. כאב לי הראש
וכאב לי בחזה. כמו שרחל דוחפת לי אצבע בין הצלעות אבל מלא
יותר כואב. את הידיים והרגליים לא הרגשתי בכלל. ניסיתי להיזכר
איפה אני. זכרתי שנסענו הביתה מהדודה יהודית ושרציתי לישון,
כי כבר היה מאוחר, אז אמא הסכימה להוריד [...]

שכבתי על המיטה שלי וקראתי ספר כשרוני דפקה בדלת. מלמלתי
‘פתוח’ והיא נכנסה לחדר שלי. היא נשענה על הקיר שליד הדלת
והסתכלה עלי; אני לא הרמתי עיניים מהספר. תמיד כשהיא נכנסת
לחדר שלי היא נעצרת לרגע ומסתכלת. בהתחלה זה הדהים אותה שהחדר
שלי יותר נקי ומסודר משלה, אני חושב שאחרי קצת זמן היא
התרגלה. אחרי כמה רגעים היא התנתקה מהקיר [...]

הסיפור מתחיל בברנש אחד, לאו- דוקא אקדמאי, שתוך כדי טיול בהודו לקליטת ויברציות באנרגיות העולמיות, גילה שתחום הטקסטיל- זה מה שהולך היום. ולשם הולך הכסף הגדול ומשם הוא מגיע. היה לו חלום; להוכיח לעולם שהוא יכול להצליח, בדיוק כמו החבר’ה שמכרו משולש בד קטן במיליוני דולרים רק בגלל שהם קראו לו חוטיני. ואז בהברקה של [...]

אני רוצה לספר לך סיפור ואני מקווה שתצליח ‘להתחבר’ אליו.
זה סיפור שלא קרה לפני שנים רבות וגם לא במקום רחוק. זה
סיפור על ה’משפחות הכי טובות’, או יותר נכון על הנערים
והנערות שבהן. אותם ילדים שנהנו מהחיים באופן כללי, בלי לעשות
משהו מיוחד. לילה אחד, אחד מהחבר’ה האלה אומר משפט שרבים אח”כ
אמרו שהיה כנחליאלי לפני הגשם. אותו [...]

“אני…” אני רוצה להגיד לה שאני אוהב אותה אבל אני לא יכול.
פחד משתק כזה. או שהיא תגיד שהיא אוהבת אותי בחזרה או שהיא
תיקח פטיש חמישה קילו ותנפץ בכל הכוח אשליה במשקל כבד, רסיסים
קטנים של קריסטל ננעצים לי בחזה. אני לא יכול.
היא מסתכלת עלי בעיניים מרחמות כאלה. בהתחלה היא עוד הייתה
סקרנית מה אני רוצה להגיד אבל [...]

האוטובוס עצר, ואני ירדתי. אלפי עמודים הקיפו את הבניין ממולי. שמעתי את עצמי מתפעל בקול רם.
האנשים שסביבי, לבושים במעילי גשם ארוכים ואפורים, הסתכלו עליי מסמיק. חשתי את הצורך להסביר את עצמי אבל לפני שהספקתי לפצות שוב את הפה, כולם כבר נעלמו ובמקומם הופיעו אנשים חדשים שלא הראו בי עניין כלל.